שרי האוצר

המעלה הגדולה ביותר של שר האוצר ,להיות מקצועי וישר , הציבור מפקיד בידיו נכסים וכספים ומאמין כי השר יעשה שימוש בנכסים ובכספים שהופקדו בידיו בנאמנות ,חלוקה שווה ולא ייכנע ללחצים של גופים מאורגנים ולא יפעל מתוך שיקולים זרים ופסולים.
והחל משעה שפועל בחוסר סבירות קיצוני ,מוטלת החובה על ראש הממשלה להורות לשר לתקן את מעשיו לאלתר ו/או לפטרו.
במידה וראש הממשלה מסרב לתקן את המעוות פתוחה הדרך בפני הציבור לעתור לבג”ץ ולדרוש את התערבותו, בג”ץ התערב בעבר בהחלטות של רשויות שלטוניות ושל כנסת ישראל וראש הממשלה , זה תפקידו .
שרי האוצר לא החזיקו מעמד ,כי האמת ידועה להם, שישראל היא מדינה שחילקה כספים לאדם ו/או לחבר בני אדם בצורה לא שיויונית כמתבקש .
חלק מהציבור פרש ממקום עבודתו לפני הגיעו לגיל המזכה אותו בפנסיה ,מקבל כספים ויתכן כי עובדים בעבודות אחרות ותופסים מקומות עבודה של צעירים ומובטלים ומקבלים שכר מכמה מקומות עבודה.
לתת פנסיה לגילאי 45 ולא לתת פנסיה לאזרחים בגיל 65 זה מצב שהדעת אינה סובלת,
דורש תיקון .שרי האוצר – לא מתערבים.
לתת לזקן שהגיע לגיל פנסיה כ-1.300 ש”ח, זה כמו לגרום למותו ,לבזותו ולחוסר תפקודו.
ברור שהסכומים המשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי לזקנים שהגיעו לגיל פרישה מעבודה גזל.
כאילו מדובר במדינה שנתנה את הסכמתה לשלם כספים באופן המפלה את האזרח .
שרי האוצר שניתנה להם זכות הכרעה ועמדו מהצד ולא תיקנו את המעוות גרמו במישרין להרס חברתי וכלכלי
ואת ישראל למדינת עולם שלישי.

משה קירשטיין,
רמת גן
(13.08.05)